את חוק העדר נהוג להסביר על עדר חיות, כאשר אחד מהעדר נוהג שונה כמו למשל כשהוא ירוץ לכיוון מסוים, כל העדר ירוץ אחריו מבלי לדעת למה.

למעשה העדר פועל מתוך אינסטינקטים ראשוניים, כאשר הקהילה חשה בסכנה,
כולם מתאגדים ופועלים באופן זהה.

הקטע הוא שהיצמדות לחוק העדר, עלולה להעלות את הסיכויים להפסד ודווקא מי שבוחן את כלל האפשרויות ומגיב בניגוד למגמת הכלל עלול לזהות הזדמנויות.

השנה 4 חברות זכו במכרז של המדינה והפכו להיות קרנות הפנסיה הנבחרות
תוך התחייבות לספק דמי ניהול מוזלים ולקבל לקרן כל אחד ללא הצהרת בריאות- מבורך!

מבלי להיכנס לפרטים היבשים והמשעממים, רק שתדעו  שהסכנה
לחוסכים הבריאים שמצטרפים לאותן קרנות הפנסיה גבוהה באופן משמעותי.

ולמה אני מתכוון?

בואו נשווה את קרנות הפנסיה לשני קיבוצים(של פעם) שקולטים אליהם חברים:

קיבוץ א' קולט כל אחד לקיבוץ, לא משנה מה מצבו הבריאותי.
יכול לעבוד, מצוין. לא יכול לעבוד, יהיה בסדר.

לעומת זאת, קיבוץ ב' קצת יותר מקפיד, הוא מבצע בדיקות מקיפות על מצבו
הבריאותי של הנקלט ולפי כך מחליט אם לקבל אותו לקרן. סליחה לקיבוץ.

עכשיו…

בקיבוץ א' כמות האנשים שמתפגרים גבוהה יותר- הולכים לעולמם או
שמאבדים את היכולת לעבוד.

אין מה לדאוג, קיימת קופה כללית שמיועדת במיוחד למקרים אלו.

העניין הוא?

שכמות החברים שמתפגרים גדלה יותר ויותר מכוון שקיבוץ א' ממשיך לקלוט כל אחד לקיבוץ.

ואז…
הכסף שבקופה הכללית נגמר.

אל תדאגו, יש פתרון!

פונים לכל חבר שהוא בריא וכשיר לעבוד, בבקשה להעביר כמה שקלים מהחיסכון שלו כדי לממן את אותם חברים שהתפגרו.

קרנות הפנסיה הנבחרות מתנהלות בדיוק כמו קיבוץ א'– מקבלות כל אחד
ללא בדיקת מצבו הרפואי. נכון שדמי הניהול זולים ומפתים כך שמצד אחד
תחסכו המון כסף. אבל מצד שני מימנתם על חשבון החיסכון שלכם את החברים
המתפגרים, כך שהזול עולה ביוקר.

אבל זה לא חייב להיות כך…

כי בקיבוץ ב' ששם יש סלקציה לקבלת חברים בריאים?

אפשר גם לקבל דמי ניהול מוזלים, קרובים לדמי הניהול של לקרנות
הפנסיה הנבחרות ובמקרים מסוימים  נמוכים יותר כמו:

1.5% מפרמיה(במקום 6%)

ו- 0.15% מצבירה(במקום 0.5%)

מי קבע שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?